פוסט-טראומה היא לא רק חוויה אישית – היא משפיעה על כל היבט בחיים, ובמיוחד על מערכות יחסים. כאשר אחד מבני הזוג סוחב איתו טראומה מהעבר – בין אם ממלחמה, תאונה, תקיפה או אירועים אחרים – הזוגיות עשויה להפוך למרחב מאתגר. שינויים פתאומיים במצב הרוח, תגובות קיצוניות, ריחוק רגשי, חרדות או סיוטים – כל אלה עלולים […]

כשזוגיות נקלעת למשבר, רוב האנשים חושבים מיד על טיפול זוגי. אבל מה קורה כשאחד מבני הזוג לא רוצה או לא מוכן להגיע לטיפול? האם טיפול פרטני – כלומר, עבודה אישית של אחד מבני הזוג עם מטפל – יכול להשפיע ולשפר את מערכת היחסים? התשובה היא כן. במקרים רבים, שינוי אישי אצל אחד מבני הזוג מוביל

מערכת יחסים זוגית מבוססת על תמיכה, קרבה ושיתוף, אבל כשאחד מבני הזוג מתמודד עם דיכאון – הקשר עלול לעבור טלטלה משמעותית. הדיכאון משפיע לא רק על האדם שחווה אותו, אלא גם על בן או בת הזוג, שנאלצים לנווט בתוך חוסר ודאות, ריחוק רגשי ולפעמים גם תחושת חוסר אונים. החדשות הטובות הן שזוגיות יכולה להיות מקום

חרדה היא לא רק עניין אישי – היא חודרת למערכות יחסים ומשפיעה על התקשורת, הקרבה והביטחון בקשר. אנשים הסובלים מחרדה עלולים לחוות חששות מתמשכים, פחדים לא רציונליים, צורך בשליטה או רגישות יתר לדחייה. לעיתים קרובות, בן או בת הזוג שאינם מתמודדים עם חרדה מתקשים להבין את עוצמת ההשפעה שלה על הקשר. כשהחרדה נכנסת לזוגיות, היא

רומנטיקה נתפסת לעיתים כתכונה טבעית – או שיש לך את זה, או שאין. אבל האם זו באמת המציאות? האם אדם שלא היה רומנטי בעבר יכול ללמוד להיות כזה? האם מחוות רומנטיות חייבות להגיע מהלב באופן ספונטני, או שניתן לפתח אותן מתוך רצון ומודעות? האמת היא שרומנטיקה היא לא כישרון מולד, אלא מיומנות נרכשת. בדיוק כמו