רומנטיקה נתפסת לעיתים כתכונה טבעית – או שיש לך את זה, או שאין. אבל האם זו באמת המציאות? האם אדם שלא היה רומנטי בעבר יכול ללמוד להיות כזה? האם מחוות רומנטיות חייבות להגיע מהלב באופן ספונטני, או שניתן לפתח אותן מתוך רצון ומודעות? האמת היא שרומנטיקה היא לא כישרון מולד, אלא מיומנות נרכשת. בדיוק כמו […]
אהבה היא אחד הרגשות החזקים והמסתוריים ביותר שאדם יכול לחוות. לפעמים היא מגיעה כרעם ביום בהיר – פגישה מקרית שהופכת לסיפור חיים. לפעמים היא נבנית לאט, מתוך חברות עמוקה. אבל שאלה אחת נותרת פתוחה: למה דווקא הוא? למה דווקא היא? למה אנחנו נמשכים לאדם מסוים ולא לאחר? האם זה עניין של גורל, כימיה, או שיש
אהבה יכולה להיות אחת החוויות המעצימות ביותר בחיים, אבל עבור רבים, היא גם מקור לפחד. אנשים שחוו אכזבות, בגידות, נטישות או שברון לב, עלולים למצוא את עצמם מתקשים להיפתח לאהבה חדשה. הפחד מכאב חוזר, מהתמסרות לאדם הלא נכון, או מהאפשרות ששוב ייפגעו – כל אלו עלולים לגרום להם להימנע לחלוטין מקשרים רומנטיים, גם אם בליבם
זוגיות, במיוחד כזו שנמשכת שנים, לא נמדדת במחוות גרנדיוזיות. לא כל זוג יכול להרשות לעצמו חופשות יוקרה או הפתעות מפוארות – וגם אין בכך צורך. דווקא המחוות הקטנות, היומיומיות, הן אלו שבונות מערכת יחסים יציבה, קרובה ואוהבת. מהן אותן מחוות קטנות שיכולות לעשות הבדל גדול בזוגיות? הנה כמה דברים פשוטים שיכולים לשנות את הדינמיקה בין
הרעיון של "נפש תאומה" רומנטי במיוחד – התחושה שיש אי שם אדם אחד בעולם שנועד להיות שלנו, שמשלים אותנו, שמבין אותנו בלי מילים. אבל האם זה באמת קיים? האם לכל אחד יש מישהו אחד ומיוחד שמחכה לו, או שזה רק מיתוס שמספרים לנו בסרטים וספרים? האמת, כמו תמיד, קצת יותר מורכבת. 1. מאיפה הגיע הרעיון
